• English
• Russian
• Hebrew

ילד דיסלקטי בכיתה

– מדריך למורים והורים –

 מאת פטרישה הודג’ Dip.spld (dyslexia) 2000 ©

 

בקיאות בקריאה היא כלי חיוני ללמידת חלק גדול מהחומר הנלמד בבית הספר. ככל שמתגבר הדגש על חינוך ואוריינות, יותר ויותר ילדים ומבוגרים נזקקים לעזרה כדי ללמוד לקרוא, לאיית, להביע את מחשבותיהם על הנייר ולרכוש שימוש נכון בדקדוק.

ילד דיסלקטי המתקשה ברכישת כלי אוריינות אלה יכול לסבול גם כאב וטראומה כתוצאה מהתעללות נפשית בסביבת בית הספר בגלל ליקוי הלמידה. ניתן לעשות הרבה כדי להקל על ילד כזה אם משלבים את הילד בסביבת הכיתה (שהיא בעיקר סביבה לימודית) שם הוא או היא יכול/ה להרגיש בנוח ולפתח בטחון עצמי והערכה עצמית.

המחנכים עלולים להיות מבולבלים במיוחד כאשר יש תלמיד שחוסר ההישגיות שלו נראית כתוצאה מרשלנות או חוסר מאמץ.

לפעמים גורמים לילדים אלה להרגיש שונים מאד מחבריהם כי קשה להם למלא אחר הוראות פשוטות, שלאחרים נראות קלות. אחריות המחנכים לספק אווירה מתאימה ללימוד עבור כל התלמידים בכיתה.

המחנכים צריכים להבין את הבעיות שעלולות להיות לילד דיסלקטי בכיתה. אנו מקווים שבעזרת ידע זה, ניתן יהיה למנוע הרבה אי-הבנות של התנהגות הילד. בסביבה חיוביות ותומכת הילד הדיסלקטי יחווה הרגשה של הצלחה ושל ערך עצמי.

חשוב במיוחד להבין את הבעיות שנגרמות מזכרון שמיעתי גרוע לטווח הקצר, בהקשר לשמירת מסרים של המורה.

דוגמאות לזכרון שמיעתי גרוע לטווח הקצר: קושי בזכירת הצלילים במלה שנאמרה לאורך זמן מספיק כדי להתאים אותם, לפי הסדר, לאותיות כדי לאיית את המלה. לעיתים קרובות, מתקשים ילדים עם זכרון שמיעתי גרוע לטווח הקצר לזכור אפילו רשימה קצרה של הוראות.

הרשימה הבאה תספק קווים מנחים שימושיים למורים והורים לביצוע ולתמיכה:

בכיתה:

• חשוב שכל הילדים בכיתה יקבלו תיאור כללי של מה שיילמד בשיעור, וסיכום בסוף השיעור של מה שנלמד. בצורה זו, המידע עלול יותר לעבור מהזכרון לטווח הקצר לזכרון לטווח הארוך.

• כאשר נותנים שיעורי בית, חשוב לבדוק שהילד רושם במדויק מה נדרש. נסו לוודא שדפי העבודה והספרים הנדרשים נמצאים ברשות הילד כדי שיקח אותם הביתה.

• בחזית מחברות שיעורי הבית של התלמידים, בקשו מהם לרשום מספרי טלפון של כמה חברים. כך, אם יש להם ספקות לגבי שיעורי הבית, הם יכולים להתקשר ולבדוק במקום לדאוג או לבזבז זמן בעבודה לא נכונה.

• וודאו שאתם רושמים את ההודעות לגבי פעילויות כיתתיות, במקום למסור אותם רק בעל-פה. למשל, שיעורי מוסיקה, התעמלות, שחיה וכו’.

• ערכו רשימה יומית שהתלמיד צריך לבדוק מדי ערב. עודדו סדר זמנים יומיומי כדי לעזור לפתח את ההסתמכות העצמית והאחריות של הילד.

• עודדו כישורי ארגון טובים תוך שימוש בקלסרים עם חוצצים כדי שהעבודה תהיה נגישה ומסודרת.

• פצלו משימות לפיסות מידע קטנות וקלות לזכירה.

• אם יש זכרון ויזואלי חלש, צריך לדאוג לכמה שפחות העתקה. הרבה יותר יעיל לתת לילד פתקאות או דפים.

• הושיבו את הילד קרוב למורה כדי שהמורה יוכל לעזור במקרה הצורך, או לחלופין, הושיבו את הילד ליד חבר סימפתי ובעל מוטיבציה לעזור.

העתקה מהלוח:

• השתמשו בגירים בצבעים שונים לכל שורה אם יש הרבה מידע כתוב על הלוח, או סמנו קו מתחת לכל שורה שניה בגיר בצבע שונה.

• וודאו שיש רווחים מספיקים בין הכתוב על הלוח.

• השאירו את הכתוב על הלוח מספיק זמן כדי שהילד לא ימהר להעתיק, וכדי לא למחוק את הכתוב מהלוח לפני שהילד סיים להעתיק.

קריאה:

• חשוב מאד להשתמש בתכנית קריאה מובנית הכוללת חזרות ומציגה מלים חדשות בצורה איטית. הדבר מאפשר לילד לפתח בטחון והערכה עצמית בזמן הקריאה.

• אל תבקשו מהתלמידים לקרוא ספר ברמה הגבוהה מכישוריהם הנוכחיים. הדבר יוריד להם את המוטיבציה מיד. המוטיבציה טובה יותר כאשר הדרישות אינן גבוהות מדי, והילד יכול ממש ליהנות מהספר. אם עליו להתאמץ על כל מלה, הוא ישכח את המשמעות של מה שהוא קורא.

• חסכו מהילד הדיסלקטי את החוויה של “להקריא בקול רם בכיתה”. בצעו קריאה כזאת לזמן שקט לבד עם המחנך. לחלופין, אפשר לתת לילד זמן לקרוא מראש חומר שנבחר עבודו, להתאמן בבית ביום לפני. הדבר יבטיח שהילד יראה כמסוגל לקרוא בקול רם, כמו הילדים האחרים.

• יש לספק ספרים אמיתיים לקריאה זוגית של הילד עם מבוגר, דבר שיעורר התלהבות רבה יותר מספרים. קלטות סיפור יכולות לגרום הנאה ולהרחיב את אוצר המלים. אין למנוע מאף ילד את ההנאה מהבנת משמעות החומר המודפס, גם אם קשה לו לפרש את הכתוב לגמרי.

• זכרו, הקריאה צריכה להיות מהנה.

איות:

• שיטות רגילות רבות להוראת האיות אינן עוזרות לילד הדיסלקטי. כל התלמידים בכיתה יכולים להרוויח מחשיפה מובנית ושיטתית לחוקים ולתבניות שבבסיס השפה.

• ניתן להעביר את כללי האיות לכיתה כולה. המלים במבחני איות לכיתה נוטות להיות מסודרות לפי נושאים במקום לפי המבנה שלהן. אם ישנו ילד דיסלקטי או שניים בכיתה, ניתן לתת להם רשימה קצרה של מלים דומות במבנה למבחן האיות השבועי שלהם, דבר יעיל הרבה יותר מאשר מלים אקראיות. ניתן להכניס שלוש או ארבע מלים חריגות מדי שבוע, ובסופו של דבר, זה ישפר את כישורי הכתיבה החופשית שלהם.

• יש לעודד את כל הילדים להגיה את מה שהם כותבים, דבר שיכול לעזור בתיקון ראשוני של האיות. לדיסלקטים קשה לתקן בצורה ספונטנית את האיות שלהם תוך כדי כתיבה, אך ניתן לאמן אותם לזהות טעויות טיפוסיות שלהם.

• זכרו, איות חלש אינו סימן לאינטליגנציה נמוכה.

חשבון:

• לחשבון יש שפה משלו, וזה עלול להיות השורש של בעיות רבות. למרות שישנם תלמידים דיסלקטים הטובים בחשבון, סקרים מעריכים שבסביבות 90% מהילדים הדיסלקטים מתקשים לפחות בחלק מתחומי החשבון. חשוב להבין בצורה ברורה את המושגים המתמטיים הכלליים לפני שניתן להשתמש בהם בחישובים, למשל, המושגים לחבר, פלוס, סכום, עליה וסך הכל, כולם מתארים תהליך מתמטי יחיד. קשיים נוספים עלולים להיות בכישורים הויזואליים/תפיסתיים, בלבול בכיוונים, רצף, כישורי מלים וזכרון. לתלמידים דיסלקטים עלולים להיות קשיים מיוחדים בהיבטים של חשבון הדורשים שלבים רבים או המדגישים את הזכרון לטווח הקצר, למשל חלוקה ארוכה או אלגברה.

•  מאד חשוב להדגיש את ערך למידת כישורי ההערכה אצל הילד הדיסלקטי. יש ללמד את הילד להתרגל לבדוק את תשובותיו מול השאלה לאחר סיום החישוב. למשל, האם התשובה אפשרית, הגיונית או מגוחכת?

• כאשר מנסים לחשב בראש, אפשרו לילד הדיסלקטי לרשם את המספר החשוב והסימן החשבונאי המתאים מתוך השאלה.

• עודדו את התלמידים לדבר במהלך השלבים של הפתרון. ילדים רבים נעזרים בשיטה זו.

• למדו את התלמיד להשתמש בלוח הכפל, ועודדו אותו להגיד בקול את החישובים שלו בזמן השימוש.

• עודדו ילד דיסלקטי להשתמש במחשבון. וודאו שהוא מבין כיצד להשתמש בו. וודאו שהוא לומד להעריך ולבדוק את החישובים שלו. זו דרך “להגיה” את מה שהוא עושה.

• רשמו מלות מפתח על כרטיסיות או בצד הפנימי של כריכת ספר החשבון של התלמידים כדי שהם יוכלו להשתמש בהם ולחזור עליהם.

• עשו כל הזמן חזרות על אוצר המלים של החשבון, תוך שימוש בשיטות רב-חושיות וקינסתטיות.

• רשמו את הנקודה העשרונית בצבע אדום. הדבר עוזר לתפיסה הויזואלית של הילד הדיסלקטי.

כתב יד:

• הסיבות להופעת כתב יד גרוע בכל גיל יכולות להיות שליטה מוטורית חלשה, מתח, אותיות שלא עוצבו נכון, מהירות ועוד. כתב יד ולא אותיות דפוס הוא היעיל ביותר עבור ילדים עם בעיות דיסלקסיה. עודדו את הילדים להסתכל על כתב היד שלהם ולהיות ביקורתיים כלפי עצמם. בקשו מהם להחליט בעצמם היכן הפגמים ואילו שיפורים ניתן לבצע, כך שלא גורמים להם לחוש טינה על כך שאדם נוסף מתלונן על עבודתם.

• כדאי לשוחח על היתרונות של כתב יד קריא ועל המטרות שיש להשיג בכיתה. יש לנתח פגמים נפוצים בכתב יד, ולכתוב כמה מלים על הלוח לתגובות הכיתה.

• וודאו שיש תמיד לוח אותיות קטן שישמש תזכורת לגבי צורת האותיות בדפוס ובכתב.

• אם יש צורך באימון בכתיבה, חיוני להשתמש במלים שאינן מהוות בעיות לילד הדיסלקטי מבחינת משמעות או איות.

• השיפור בכישורי כתב היד יכול לשפר את הבטחון העצמי, דבר שישתקף בצורה חיובית בכל העבודה של התלמיד.

מתן ציונים על עבודה:

• חשוב לתת ציון על מאמץ ולא רק על הישגים. הדבר נותן לתלמיד סיכוי טוב יותר לקבל ציון מאוזן. יש לתת ציונים על כתיבה יצירתית לפי ההקשר.

• צריך לסמן שגיאות באיות בהתאם לרמת האיות של הילד. יש לרשום ציונים בעפרון, ולכלול הערות חיוביות.

• נסו לא להשתמש בעטים אדומים לבדיקת עבודות התלמיד. אין דבר מדכא יותר לילד מלקבל חזרה עבודה המכוסה בדיו אדום, כאשר הם התאמצו עוד יותר מחבריהם ליצור את העבודה.

• בקשו מתלמיד לכתוב עבודה מחדש רק אם היא הולכת להיות מוצגת. כתיבה מחודשת של עמודים ללא כל סיבה היא מדכאת, כי היא דורשת מאמץ שווה למאמץ שכבר הושקע בעבודה המקורית.

שיעורי בית:

• בסוף יום הלימודים, הילד הדיסלקטי בדרך כלל עייף יותר מחבריו כי הכל דורש יותר מחשבה, המשימות לוקחות יותר זמן ושום דבר לא בא בקלות. לכן יש אפשרות לטעויות רבות יותר. תנו רק שיעורי בית שבאמת יעזרו לילד.

• כאשר נותנים לילד שיעורי בית ותרגילים שונים או פחות קשים מאשר לשאר הכיתה, חשוב להשתמש בטקט. הערך העצמי ייפגע אם המורה מדגיש/ה את ההבדלים בין תלמידים מתקשים לחבריהם. אולם, יש לזכור שלילד הדיסלקטי נדרש מאמץ רב יותר לבצע משימה מאשר לחבריו.

• קבעו מגבלה לזמן המושקע בשיעורי הבית, כי לעיתים קרובות ילד דיסלקטי יעבוד הרבה יותר זמן כדי ליצור את אותה עבודה שילד אחר עם כישורי אוריינות טובים יכול ליצור בקלות.

אינטגרציה:

• היכולת של ילד דיסלקטי לרשום את מחשבותיו ורעיונותיו שונה מאד מרמת המידע שהילד יכול למסור בעל-פה. ליצירת אינטגרציה מוצלחת, על הילד להדגים למורה שהוא יודע את המידע והיכן הוא נמצא בכל נושא. היו מוכנים לקבל תיאורים בעל-פה כחלופה לתיאורים כתובים, במקום שאפשר.

• יש לשקול דרכי רישום חלופיות, כמו:

• שימוש במחשב לעיבוד תמלילים.

• קלטות שמע להקלטת שיעורים, שניתן לסכם אותם בכתב מאוחר יותר.

• ניתן להשתמש ברישום כתוב של התיאור בעל-פה של הילד, או בתוכנה המופעלת באמצעות דיבור.

• יש לתת יותר זמן להשלמת העבודה בגלל הזמן הנוסף הדרוש לילד דיסלקטי לקריאה, תכנון, שכתוב והגהה של העבודה.

• עבור ילד דיסלקטי, ההרגשה של השונות יכולה להיות חזקה כאשר הם מתמודדים עם הצורך הברור והחשוב לקבל עזרה “מיוחדת” בכישורי האוריינות ואולי החשבון שלו. ניתן לכלול כמה שיטות מיוחדות בכיתה כדי שכל הילדים ירוויחו מהן, ובכך להקטין את הרגשת השונות.

סיכום:

• כדי ללמד, במידת האפשר, בהתאם לצרכים החינוכיים של כל ילד, חשוב לראות אותו או אותה בתור אדם שלם, בעל חוזקים וחולשות משלו.

• הבנה של הקשיים המיוחדים של התלמיד, וכיצד הם משפיעים על תפקוד התלמיד בכיתה, יכולים לאפשר למורה לאמץ שיטות ואסטרטגיות הוראה כדי לעזור לילד הדיסלקטי להצליח באינטגרציה בסביבת הכיתה.

• לדיסלקטים יש חוזקים רבים: כישורים בעל-פה, הבנה, מודעות חזותית ומרחבית טובה או יכולות אומנותיות. יותר ויותר ילדים דיסלקטים יכולים להפוך לחברים מוכשרים בבתי הספר אם נעבוד לא רק עם התחומים הספציפיים בהם יש להם בעיות, אלא גם עם תחומי החוזק שלהם מגיל צעיר. כדי לעשות זאת, עלינו להשתחרר מנקודת המבט המיושנת לפיה הילד הדיסלקטי חייב קודם להיכשל כדי שיכירו במגבלה שלו.

• אלה הילדים של העתיד שלנו, ויש להם זכות לקבל עזרה ותמיכה לפני שהם מפתחים את תחושת הכשלון הנוראה המזיקה כל כך.

• המחנכים המטפלים בילדים דיסלקטים צריכים להיות גמישים בגישתם, כדי שהם יוכלו, ככל האפשר, למצוא שיטה המתאימה לתלמיד, במקום לצפות שכל התלמידים ילמדו באותה דרך.

• מעל הכל, חשוב שכל מי שמלמד אותם יבין שיש להם כישורים ומיומנויות. היכולות שלהם לא צריכות להימדד רק על בסיס קשייהם ברכישת כישורי אוריינות. ילדים דיסלקטים, כמו כל הילדים, משגשגים אם נותנים להם אתגרים והצלחות.

 

לקבלת רשות להדפיס מאמר זה ולהפיץ אותו לאחרים, נא לפנות לארגון דייויס דיסלקסיה הבינלאומי, דואל: ddai@dyslexia.com