תיקון הדיסלקסיה של דיוויס – סקירה קצרה
אביגיל מרשל, מנהלת אתר האינטרנט “דיסלקסיה – המתנה”, מתארת את גישת דיוויס.
במאמר זה אסכם כמה מההיבטים הבסיסיים של גישת דיוויד, כולל תאוריית דיוויס והשיטות הבסיסיות של דיוויס לתיקון דיסלקסיה.
תאוריית דיוויס:
רון דיוויס, מבוגר בעל דיסלקסיה חריפה , גילה כיצד “לתקן” את הדיסלקסיה של עצמו עוד לפני שחשב על תאוריות לגבי דיסלקסיה. עד גיל 38 הוא תמיד קיבל את הצהרות המומחים שאיבחנו אותו כסובל מפיגור שכלי. למרות שנמדד אצלו אי.קיו של 160 הוא הבין שלעולם לא יוכל לקרוא או לכתוב ללא מאבק קשה, כי משהו פגום מאוד במוחו.
הוא שם לב שלפעמים הדיסלקסיה שלו נהיית חריפה יותר. הודות להכשרתו כמנדס, עלה בדעתו שאם הוא יוכל לגלות כיצד להחריף את הדיסלקסיה שלו, אולי יוכל לגלות את המפתח לשיפורה.
הרמז הראשון שלו (בזמן שעסק בפיסול כתחביב) היה שכשהיה בשיאו האומנותי, הדיסלקסיה היתה החריפה ביותר.
הוא נעל את עצמו בחדר בית מלון, והתאמן בהחרפת הדיסלקסיה שלו. אחר כך עבד על שיפור הדיסלקסיה. לאחר שלושה ימים, הגיע הרגע בו האותיות על כרטיס האורח של חדר המלון הפכו פתאום לקריאות עבורו. המום מכך שהאותיות היו כולן באותו גודל, ושהיו רווחים בין המילים, הוא הלך לספריה הציבורית, לקח מהמדף את הספר “אי המטמון”, התיישב וקרא את כל הספר לפני שהספריה נסגרה באותו יום.
זה לא היה הפתרון לדיסלקסיה, אלא תחילת המסע. דיוויס חלק את הרעיון שלו עם אחרים, וגילה להתפעתו שרוב חבריו האמנים היו גם הם דיסלקטים.
באמצעות גישת הניסוי והטעיה הוא פיתח שיטה יעילה לעזור לאחרים להתגבר על הדיסלקסיה שלהם. לאחר כשנה, הוא פתח את קליניקת הקריאה הראשונה שלו.
ניתן לסכם את התאוריה כך:
כל הדיסלקטים הם אנשים שחושבים בעיקר בתמונות: הם חושבים באמצעות הדמיה מוחית או חושית, במקום להשתמש במילים, משפטים או דיאלוג פנימי (שיחה עצמית) במוחם. מכיוון ששיטה זו היא תת-הכרתית-מהירה מכדי שהאדם יהיה מודע לה- רוב הדיסלקטים לא מודעים שזה מה שהם עושים.
מכיוון שהדיסלקטים חושבים בתמונות או דימויים, הם נוטים להשתמש בהגיון גלובלי ובאסטרטגיות הגיון, להסתכל על “התמונה הגדולה” כדי להבין את העולם סביבם. הם נוטים להצטיין ביצירת אסטרטגיה, פעילות יצירתית, פעילות בידיים, ובפתרון בעיות אובייקטיביות בעולם האמיתי, אך לא מעבירים את החשיבה מהזנב לרגליים, לגוף, לכתפיים, לראש, לאוזניים ולאף כדי להבין שזה כלב.
רואים את כל החלקים בבת אחת, ומסיקים “כלב”. מכיוון שרוב או כל מחשבה שלהם היא בתמונות, הם מתרגלים להבין דברים באמצעות התבוננות על החפץ השלם בבת אחת.
מכיוון שהם חושבים בעיקר בתמונות, הדיסלקטים נוטים גם לפתח דמיון חזק ולהשתמש בתהליך חשיבה המבוסס על תמונות או רגשות כדי לפתור בעיות, ולא בתהליך מילולי. אם בהתחלה הם מתבלבלים (או מסתקרנים), הם יהפכו במוחם את החפץ כדי להסתכל עליו מנקודות מבט או זוויות שונות. מתהליך מחשבה זה, הם מפתחים כישורים וכשרונות יחודיים רבים.
יכולת זאת יכולה גם להוות את מקור הבעיה.
כאשר הם נמצאים במצב של דיסאוריינטציה, הם תופסים את החשיבה שלהם כמציאות. רוב האנשים חווים מצב של דיסאוריינטציה כאשר הם מסתכלים על אשלייה אופטית, או כאשר הם נחשפים לגירויים חזותיים מבלבלים, כמו במתקני מציאות וירטואלית, אך הדיסלקטים נכנסים לדיסאוריינטציה מדי יום; זאת התגובה השכלית הרגילה שלהם לכל מידע חושי מבלבל, כמו גם לפתרון בעיות יצירתי.
הדיסלקטים נוטים להתקשות בהבנת חפצים לא-מוחשיים וסמלים, כמו אותיות וספרות. במאמצם להבין את הסמלים כפי שהיו מבינים מנוע של מכונית או תרשים הנדסי, הם יכולים להכנס לדיסאוריינטציה. זה מוביל לסימפטומים המוכרים של חילוף, השמטה, הפיכה או החלפת מיקום בקריאה וכתיבה של אותיות ומילים.
דיסאוריינטציה אינה מוגבלת לגירויים ויזואליים. דיסלקטים רבים נוטים לשמוע או להשמיע מילים בצורה בלתי מדוייקת, או להפוך את סדר המילים במשפט. חוש הזמן שלהם יכול להתעוות, והקואורדינציה המוטורית שלהם יכולה להיות איטית או מגושמת.
הטעויות החוזרות שנובעות מתפיסות מעוותות כתוצאה מדיסאוריינטציה, מובילות באופן בלתי נמנע לתגובות רגשיות תסכול ואובדן הערכה עצמית.
בנסיון לפתור את הדילמה, כל דיסלקט יתחיל לפתח לעצמו מערכת של מנגנוני התמודדות והתנהגויות כפייתיות כדי להתחמק מהבעיות. רון דיוויס קורא להם “פתרונות ישנים”, לדוגמא: למידה בעל פה, שיר האלפבית, לשכנע את אמא לעשות שיעורי בית, התפרעות, כתב יד בלתי קריא כדי לחפות על שגיאות כתיב, רמאות מתוחכמת והתחמקות מכל משימה הקשורה בבית הספר או בקריאה. התנהגויות כאלה יכולות להתפתח בגיל מוקדם, שש או שבע.
לדיסלקט המבוגר יהיה רפרטואר שלם של התנהגויות כאלה.
ההיבט העיקרי של תאוריית דיוויס לפתרון הדיסלקסיה היא התגלית שכאשר לסמל קולי (מלה) אין תמונה שכלית ומשמעות עבור הדיסלקטי, התוצאה תהיה דיסאוריינטציה וטעויות. כאשר אנו מראים לדיסלקט כיצד לכבות את הדיסאוריינטציה ברגע שהיא מתרחשת, ואז לזהות ולהשתלט על הגירויים שגרמו לדיסאוריינטציה – הבעיות בקריאה, כתיבה וכתיב מתחילות להעלם. כך גם “הפתרונות הישנים”.
השיטות הבסיסיות של דיוויס:
דיסלקטים חושבים בתמונות ונוטים לדיסאוריינטציות תפיסתיות בחושי הזמן, הראיה, השמיעה או שיווי המשקל והקואורדינציה, לכן הפתרון לדיסלקסיה הוא כפול:
שיטה לשליטה על דיסאוריינטציה תפיסתית.
שיטה לחיסול הגורמים לדיסאוריינטציה תפיסתית.
פתרון הדיסאוריינטציה
למזלנו, קל מאוד לעצור את הדיסאוריינטציה. כל מה שעלינו לעשות הוא ללמד את התלמידים כיצד לזהות מתי הם נמצאים בדיסאוריינטציה, ואז כיצד להשתמש במוחם ובמודעות שלהם כדי לכבות את הדיסאוריינטציה. במלים אחרות, להכנס ל”אוריינטציה”. הדבר באמת אינו יותר קשה מללמד ילדים כיצד לעצור את נשימתם כאשר הם שוחים מתחת למים. זה פשוט עניין של ללמוד לשלוט בצורה מודעת במשהו שבדרך כלל מתרחש במוחנו ללא המודעות שלנו.
במשך השנים, מדריכי דיוויס פיתחו שיטות ללימוד שליטה כזו. הדרך הנפוצה והאמינה ביותר נקראת “ייעוץ האוריינטציה של דיוויס”, המתוארת בפירוט בספר “הדיסלקסיה כמתנה ”
(The Gift Of Dyslexia). באמצעות טכניקה זו, התלמידים לומדים להזיז באופן שכלי את “עין המוח” שלהם לנקודת ראות אחרת עד שהם מוצאים את המיקום האופטימלי למיקוד הקשב, הנקרא “נקודת האוריינטציה”. תלמידים המתקשים בגישה הויזואלית יכולים להשיג אותה תוצאה בגישה תנועתית הנקראת “סידור כיוון עדין”. ישנה גם גישה שמיעתית הנקראת “אוריינטציה שמיעתית”.
יש צורך לפתור את בעיית הדיסאוריינטציה לפני התקדמות נוספת על מנת שלא ימשך מצב בו ימשיכו לתפוס באופן מוטעה אותיות ומילים.
אם מלה נראית לפעמים כמו bat ובפעמים האחרות כמו tab או pat או tap או tad – אין שום אפשרות לתלמידים לזהות אי פעם את המלה. ההורים או המורים עלולים לחשוב שיש לתלמידים בעיות זכרון ולעודד שינון וחזרה, בעוד התלמידים מבולבלים ומתוסגלים כי נדמה שמראים להם כל פעם מלים שונות.
הסיבה שקל ללמד את השיטות היא שהשיטות מסתמכות על כישורים בהם ילדים דיסלקטים ניחנים- שימוש בדימיון. הלמידה והשיפור בדרך כלל מהירים מאוד.
לפעמים, במיוחד עם ילדים גדולים יותר או מבוגרים, תוצאות “ייעוץ הדיסאוריינטציה” דרמטיות מאד, וכוללות קפיצה של מספר רמות ביכולת הקריאה. הסיבה לכך היא שעבור אנשים כאלה, הדיסאויינטציה היתה המכשול העיקרי להתקדמות- הם כבר עברו מספר שנים של חינוך. ברגע שפותרים את בעיית הדיסאויינטציה, כל הנסיון שלהם נכנס לתוקפו וההתקדמות היא בדרך כלל מהירה מאוד.
לימוד השליטה על הדיסאוריינטציה אינו פותר את הדיסלקסיה. הפתרונות הנלמדים רק עוזרים לפתור סימפטום עיקרי של דיסלקסיה, אך לא את הגורם לה. כל עוד לא מתקנים את הגורם, הסימפטומים תמיד חוזרים.
פתרון הגורמים המעוררים דיסלקסיה:
השליטה על הדיסאוריינטציה אינה פותרת את הדיסלקסיה מכיוון שהדיסאוריינטציה היא תגובה לבלבול, תסכול או לחץ. במקרה של קריאה, התגובה מתעוררת כתוצאה מבלבול לגבי אותיות או מילים. כל עוד הבלבול קיים, ואין תמונה של מה שהמלה מייצגת, התלמידים ימשיכו להיכנס לדיסאוריינטציה בזמן הקריאה.
כדי לשפר את הקריאה, הכתיבה והכתיב, שיטת דיוויס כוללת שלושה צעדים בסיסיים:
רכישת שליטה על האלפבית וסימני השפה הבסיסיים.
רכישת שליטה על מילים שעבורן אין לדיסלקט תמונה או משמעות.
בניית כישורי סדר והבנה בזמן הקריאה.
פתרון בלבול האותיות- אלפבית החימר:
לעיתים קרובות הדיסאוריינטציה נגרמת מאותיות בודדות המבלבלות מבחינה ויזואלית או שמיעתית עבור הדיסלקטים.
למשל, הבן שלי מתקשה להבחין בין c ל- e בגלל הדמיון בצורתם. לדיסלקטים אחרים יש בעיות עם האותיות c ו- s או עם c ו- k כי הן לעיתים קרובות מייצגות אותו צליל.
לפיכך, הצעד הראשון כדי לפתור דיסלקסיה היא ליצור את אותיות האלפבית מחימר. אנו משתמשים בחימר כי זהו אמצעי תלת-מימדי, וכי היצירה הינה פעולה יצירתית והשתתפותית. כאשר מעצבים את האותיות בחימר, האלפבית כבר אינו משהו אקראי, אלא משהו שהילדים (או המבוגרים) יצרו בעצמם, וכך הוא הופך לחלק מעצמם.
באמצעות צפיה בדרך בה התלמידים יוצרים את האותיות, וכיצד הם מגיבים לאמירת שמות האותיות, אנו יכולים לגלות אילו אותיות מהוות “טריגרים” לדיסאוריינטציה, בלבול ותפיסה לקויה, ולעזור לתלמידים להתגבר על הבלבול הנגרם מאותיות אלה.
התלמידים מכינים שני רצפים של האלפבית השלם- אותיות דפוס ואותיות כתב. בזמן רכישת השליטה על כל סדרת אותיות, התלמידים חוקרים ומגלים את הצורה הנכונה, השם והמיקום של כל אות.
לאחר רכישת השליטה על האלפבית, נעשית עבודה דומה עם סימני הפיסוק. בעזרת ידע זה, התלמיד מקבל את הכל החשוב ביותר בלמידה שניתן לתת למי שחושב בתמונות: היכולת לחקור את משמעות המילים באמצעות מילון.
הצמדת תמונות למילים: השליטה בסמלים של דיוויס
המילים שגורמות הכי הרבה בלבול עבור הדיסלקטים הן מילים נפוצות כמו “את” ו “על” . לעיתים קרובות התלמידים יקראו בקלות מלה ארוכה יותר בסיפור כמו “היפופוטם” אך יתקשו בקריאת מלה כמו “זה”. המילים הגורמות דיסאוריינטציה נקראות “מלות טריגר”.
גם כאן הסיבה לכך היא שתלמידים דיסלקטים חושבים בתמונות. קל לדמיין היפופוטם במוח, אך קשה מאד לדמיין “זה” או “את”.
פתרון הבעיה הוא באמצעות תהליך הנקרא “השליטה בסמלים של דיוויס”. לאחר חיפוש המלה במילון ושיחה על הגדרתה עם המדריך, התלמידים בונים חפץ או קבוצה של חפצים המייצגים בצורה מדויקת את משמעות המלה, וגם את אותיות החימר של המלה.
תהליך זה מרחיק לכת רב יותר מאסטרטגיות המודעות הרב-חושית וההברתית המומלצת לתלמידים דיסלקטים. השיטה כוללת תהליך יצירתי ויוצרת דימוי שכלי שנשאר לאורך זמן של מלה ספציפית ושל סדרת האותיות המרכיבות אותה. השיטה יוצרת הבנה וזכרון לאורך זמן של הכתיב והמשמעות של המלה ללא צורך בפיענוח פונטי או למידה בעל פה. היא מונעת מהמלה ליצור דיסאוריינטציה בעתיד.
ישנן יותר מ 200 מלות טריגר ותחיליות בשפה העברית עליהן יש לרכוש שליטה, אך לאחר שהדבר בוצע, התלמידים יצרו לעצמם מצבור של מלות ראיה – מילים שהם מזהים ומבינים מיד כאשר הם רואים אותן. כל מה שצריך לעשות זה לספור את המילים הקצרות והתחיליות המופשטות במשפט זה כדי להבין איזה הבדל השיטה עושה.
מטרה נוספת היא שהתלמידים ילמדו שיטה שניתן לישמה לכל מילה או מושג. ניתן להשתמש בשיטת השליטה על הסמלים של דיוויס כדי לרכוש אוצר מילים בכל תחום. ניתן לרכוש שליטה על המושגים “מצולע רב צלעות” או “ציטופלזמה” עוד יותר בקלות מאשר על המלה “של”. כאשר התלמידים מתבגרים, יש ברשותם שיטה המאפשרת להם לרכוש שליטה על כל מושג שגורם להם בעיות בבית הספר. בני בן השש-עשרה כבר אינו נזקק לחימר, אך המילון נשאר בשימוש קבוע.
שלושה צעדים לקריאה קלה יותר
כדי לסייע לתלמידים דיסלקטים לרכוש את מיומניות הקריאה ולהגביר את מהירות הקריאה והבנתה, אנו משתמשים בשלוש טכניקות: “קריאה ואיות”, “העפת מבט ואיות” ו- “תמונה כאשר מגיעים לסימן פיסוק”. בעיה אחת שיש לדיסלקטים היא שזה לא טבעי עבורם להשמיע את המילים אות אחרי אות, או אפילו לסקור את אותיות המלה מימין לשמאל, תוך קריאה של אות אחת כל פעם. בתור אנשים החושבים בתמונות, הם רוצים לראות את כל המילים בבת אחת. המאבק שלהם להשמיע את המילים הכתובות מותיר אותם חסרי יכולת להבין חומר כתוב, ובדרך כלל דורש מהם לקרוא שוב את אותו הטקסט מספר פעמים, דבר הגורם לכאבי ראש קשים. תרגילים אלו מאפשרים לדיסלקטים דרך לסקור, לפענח ולהבין את החומר הכתוב במהירות, בנוחות ובקלות, באמצעות הכישורים הטבעיים שלהם.
הסבר מפורט על תאוריית דיוויס לגבי החשיבה הדיסלקטית וההתפתחות הדיסלקטית, והוראות בשלבים ליישום השיטות הבסיסיות של דיוויס נמצאות בספר The Gift Of Dyslexia, בהוצאת Perigee Psychology. ספר זה ניתן להשגה ברוב הספריות הציבוריות ולרכישה בחנויות הספרים הגדולות.
חומרים נוספים שניתן לקבל מ DDAI כוללים:
קלטת וידאו Dyslexia, the Gift – סרט באורך שעה הנותן סקירה כללית של התאוריה והשיטות של דיוויס, כולל ראיונות עם תלמידים ומדריכים.
ערכה של הספר The Gift Of Dyslexia וקלטת אודיו.
חומרי לימוד נוספים, כולל:
קלטת וידאו של “הערכת היכולת התפישתית של דיוויס”.
קלטת וידאו של “יעוץ האוריינטציה של דיוויס”.
ערכת “השליטה בסמלים של דיוויס”.
מידע נוסף על השיטות של דיוויס מופיע באתר האינטרנט Dyslexia, the Gift .