סופרים דיסלקטיים: בדבריהם הם
Dyslexic Authors: In Their Own Words
Printed and Translated with Permission by Ronald D. Davis. All rights reserved.
http:// www.dyslexia.com
The Dyslexic Reader volume 18 issue 3 p. 1
תורגם בהתנדבות ע”י יעל הלר, המרכז הישראלי לעזרה עצמית, עבור “עזרה”- קבוצת תמיכה להורי ילדים עם ליקויי למידה קלים.
מדוע להבליט סופרים דיסלקטיים? ילדים דיסלקטיים שואבים לעיתים עידוד בהסתכלם על מבוגרים מצליחים כמודלים של תפקוד. הידיעה שאתלטים בכירים, כמג’יק ג’ונסון וברוס ג’נר, ושחקנים ידועים,כוופי גולדברג והריסון פורד, מצליחים למרות שסבלו מליקויי למידה בילדותם, נותנת השראה.
אולם סופרים דיסלקטיים מהווים עדות מיוחדת. הם לא טיפחו את כישוריהם האחרים, אלא עשו את הבלתי יאומן, והצטיינו באותה זירה בה נאמר להם שייכשלו. אחדים התגברו על מגבלותיהם, ואחרים עקפו אותן-אך בכל מקרה הם הפכו למומחים במלאכת יצירת אומנות בעזרת המלה הכתובה.
מחברי ספרות למבוגרים
1. וויליאם בטלר ייטס .
וויליאם בטלר ייטס הוא אחד המשוררים הגדולים בכל הזמנים. ב 1923 זכה בפרס נובל לספרות “עבור שירתו שהיא תמיד מלאת השראה, ואשר בצורתה האומנותית נותנת ביטוי לרוח האומה כולה.” שירתו מצביעה על כך שהיה אמן השפה. יחד עם זאת, הוא לא ידע לאיית, כתב ידו היה בלתי קריא והוא לא יכל היה לקרוא את כתביו בקול מבלי להסס ומבלי לשגות לעתים קרובות בהגיית המלים.
כילד צעיר ייטס חונך בבית. בביאוגרפיה שלו כתב: “קשה היה ללמדני היות והתקשיתי להקשיב למשהו הפחות מעניין ממחשבותי. מספר דודים ודודות ניסו ללמדני לקרוא.
היות והם לא הצליחו, ואני הייתי מבוגר יותר מילדים אחרים אשר קראו בקלות, הגיעו למסקנה, כפי שלמדתי מאז, שאין לי את כל הכישורים הדרושים לקריאה.
אבי החליט (ביום ראשון אחד) שאם לא אלך לכנסייה הוא ילמד אותי לקרוא- אך הוא היה מורה כעוס וחסר סבלנות והשליך את המקראה לעבר ראשי, כך שביום הראשון שלאחר מכן החלטתי ללכת לכנסייה. אבל אבי בכל זאת גילה התעניינות בהוראה, ורק העביר את השיעורים ליום חול, עד שהצליח לכבוש את רוחי המשוטטת.”
לכשהתבגר נשלח ייטס לבית ספר. על חוויה זו כתב: “לא התאמתי לשיעורים בבית הספר, ולמרות שלעיתים למדתי היטב במשך שבועות, היה עלי, אם רציתי לדעת את השיעור, להקדיש לו ערב שלם. מחשבותיי היוו התרגשות עצומה, אבל כשרציתי להופכם למשהו ממשי, זה היה כמו לארוז כדור פורח בתוך צריף קטן ברוח חזקה. תמיד הייתי קרוב לתחתית הכיתה, ותמיד הייתי חייב להמציא תירוצים שרק הוסיפו לביישנותי.
2. אגתה כריסטי
אגתה כריסטי היא כנראה הסופרת רבת המכר והמפורסמת בכל הזמנים. סיפורי המסתורין שלה תורגמו ל 104 שפות ונמכרו ביותר משני מיליארד עותקים. המחזה שלה: “מלכודת העכברים” היה אחד מהמצליחים ורץ למשך התקופה ארוכה ביותר בתולדות התיאטרון האנגלי.
אגתה כריסטי למדה קרוא וכתוב בבית ומעולם לא ביקרה בביה”ס. היא הייתה ילדה שתקנית ומופנמת, שהעדיפה חברים דמיוניים על חברים אמיתיים. כאדם בוגר היא סבלה מפחד מהמונים, מחשש לדבר אל קהל ומחשש להתראיין. בהחשבה ה”איטית” במשפחה היא פעם הסבירה: “כתיבה ואיות היו תמיד נורא קשים עבורי. האותיות שלי נעדרו מקוריות. הייתי מאייתת גרועה ביותר, ונשארתי כזו עד היום.”
3. פני פלג
פני פלג היא שחקנית מוכשרת שגם כתבה את הנובלה “עגבניות ירוקות מטוגנות בקפה של תחנת ויסטל”, והייתה מועמדת לפרס פוליצר. היא כתבה גם את התסריט לסרט המבוסס על נובלה זו.
היא מתארת את עצמה: דיסלקטית וסובלת מ ADD ולפיכך מאד מוגבלת. אני כותבת במכונת כתיבה, ובלתי מאורגנת בצורה חסרת תקווה. חדרי נראה כמו לאחר פלישה. אני כותבת בבקרים, לפחות 4-5 שעות ליום – אף פעם לא פחות, לעיתים הרבה יותר.
מחברי ספרות ילדים
1. הנס כריסטיאן אנדרסן
הסופר הדני מהמאה ה-19 מפורסם בעיקר בשל האגדות שכתב, ביניהן: “בגדי המלך החדשים”, “הברווזון המכוער”, “בתולת הים הקטנה” ו”אצבעוני”. אך גם בשל הנובלות והמחזות שכתב. לאורך כל חייו לא ידע לאיית ולכתוב בשפתו לכן נהג להכתיב את סיפוריו. בביה”ס הוא ביקר רק מידי פעם, והעביר את זמנו בהמצאת סיפורים ולא בהתרכזות בלימודים. הוא היה בעל זיכרון טוב, ואת חלק משיעוריו שינן ע”י האזנה לשכן שנהג ללמוד בקול רם. הוא זכר וציטט מחזות באוזני כל מי שהיה מוכן להאזין, חיכה רקדני בלט, אקרובטים וליצנים.
כך הוא מתאר את ימיו בביה”ס: “דרך החיים שניהלתי באותם ימים שבה וחוזרת אלי בחלומות הביעותים. שוב אני יושב קודח על ספסל הלימודים. איני יכל לענות, איני מעז, העיניים הכועסות נעוצות בי, צחוק ולעג מהדהדים סביבי. היו אלה ימים מרים וקשים.”
2. אבי
אבי הוא המחבר של “הווידוי האמיתי של שרלוט דויל”, “שום דבר מלבד האמת: סיפור דוקומנטרי”.
אבי היה ילד בישן שאהב לקרוא ולשחק משחקי דמיון. הוא סבל מדיסגרפיה, דבר שהקשה עליו לכתוב. מוריו אמרו לו שלכתיבתו אין כל מובן, וכשהגיע לתיכון, נכשל בכל הקורסים.
הוא אומר:” היות והכתיבה היתה חשובה למשפחתי, לחברי ולביה”ס- היא הייתה גם חשובה עבורי. רציתי להוכיח שאני מסוגל לכתוב. אבל לקח שנים עד שפרסמתי ספר….אני חושב שאדם הופך לסופר כאשר הוא חדל לכתוב עבור עצמו או עבור המורים, ומתחיל לחשוב על הקוראים.”
3. פטריצייה פולקו
מאיירת ומחברת ספרות ילדים שכתבה ואיירה תריסרי ספרים מצוירים לילדים. כמה מהאהובים הם:”הביצים של רשנקה”, “עוגת רעם” ו”מר כץ וטוש”.
לדבריה: “לא הייתי תלמידה טובה ביותר בבי”ס יסודי. התקשיתי בקריאה ובמתמטיקה. למעשה לא למדתי לקרוא כמעט עד שנתי ה-14. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם כיצד הרגשתי בראותי את חברי מצליחים בבי”ס ואני לא! חשבתי שאני טיפשה. לא אהבתי את ביה”ס בגלל אותו ילד שהקניט אותי וגרם לי להרגיש אפילו יותר טיפשה. הרגשתי לכודה בתוך גוף אשר אינו מוכן לעשות מה שכל אחד אחר יכל…לא התחלתי לכתוב ספרי ילדים עד הגיעי לגיל 41. הציור והפיסול היו תמיד חלק מחיי, אפילו לפני שהתחלתי לאייר את ספרי. הספרים היו ממש הפתעה. ורק שתדעו, אני באה ממשפחה של מספרי סיפורים בלתי רגילים. משפחת אמי מאוקראינה ורוסיה….משפחת אבי מאירלנד. כאשר אתה גדל על שמיעת הדברים מבלי לראותם, אתה עצמך הופך למספר סיפורים טוב. כך שבגיל 41 התחלתי להעלות על הניר סיפורים שסיפרתי, וציירתי ציורים כדי להמחישם…אני משערת שהשאר הוא היסטוריה”.
הספר האחרון של פטריצייה פולקו: “תודה לך מר פוקר” הוא תיאור אוטוביוגרפי של קשייה בשנות הלימוד הראשונות, ונכתב בהוקרה למורה האחד שעודד אותה ודאג לה למורה פרטי לעזרה בבעיות הקריאה. היא אומרת: “עד היום אני זוכרת את היום הראשון שבו למלים על הדף היה מובן עבורי. מר פוקר משה אותי מהחשכה המבודדת ביותר, הוציאני לאור השמש הבהיר ושם אותי על כוכב הצמיחה. לעולם לא אשכח אותו.”
יומן קריאה מאת אליס ברגרסון (בת 11):
תודה לך מר פוקר – מאת פטריצייה פולקו
ייתכן ושמעתם על פטריצייה פולקו הסופרת בעלת הפרסום העולמי. היא זכתה בפרסים רבים , ועתה פרסמה ספר חדש : “תודה לך מר פוקר “.זהו ספר נהדר לילדים, והעלילה רבת ההשראה על פטריצייה הצעירה הנאבקת ומתגברת על הדיסלקציה בעזרת מורה, הופך ספר זה ראוי לפרס.
הכרת תודה :
הציטוטים של המחברים השונים נלקחו מהמקורות הבאים :
Eileen Simpson, Reversals (Monday Press, 1979, 1991 ).
Quotation of Hans Christian Anderson, Agatha Christie, Thomas West, In the Mind’s Eye (Prometheus 1997) Quotation from Avi’s website at http: //www.avi-writer.com/
Patricia Polacco’s statements taken from her web site: http://www.patriciapolacco.com/