מבט אחר על ADD ו- ADHD
A Different Look at Attention Deficit Disorder Printed and Translated with Permission
by Ronald D. Davis. All rights reserved. http:// www.dyslexia.com
The Dyslectic Reader, Vol.25, Issue 3, 2001, p.1
(תורגם בהתנדבות ע” לילה נמיר, המרכז הישראלי לעזרה עצמית,
עבור ESRA, קבוצת תמיכה להורי ילדים לקויי למידה קלים)
במשך 20 השנים האחרונות רוב תשומת הלב בנושא לקויי למידה התמקד ב ADD– וב- ADHD, עד כדי כך שכמעט ולא שומעים על שאר 80 הסוגים של לקות למידה. כאשר נתקלתי לראשונה במושגים ADD
ו-ADHD בהקשר ללקויי למידה ותכונות דיסלקטיות חיפשתי את הגדרתם במדריך Merck (הנחשב ל”תנ”ך” באבחון, תיאור וטיפול בבעיות רפואיות). למרות שבמדיה מפיצים את הרעיון שמדובר בנושא ביולוגי ו/או ביוכימי, בקהילה הרפואית הנושא מוגדר כך: “חסך-קשב התפתחותי ואימפולסיביות עם או בלי היפראקטיביות”. בהמשך כתוב: “קיימות תיאוריות שונות שמניחות, ומוצאות ביטוי, למתאם בין הבעיה לבין תופעות בתחום הביוכימי, הסנסו-מוטורי, הפיזיולוגי ו/או ההתנהגותי. האטיולוגיה של התסמונת בלתי ידועה.” במילים אחרות, למעשה אין יודעים מה הם גורמי הבעיה או כיצד לרפא אותה.
לא קשה, לדעתי, להבין כיצד אבחונו של ADD ו-ADHD נעשה כה נפוץ. האבחון נעשה ע”י אנשי מקצוע מהתחום הרפואי, כאשר הציבור הרחב מניח שעומדים מאחוריו ממצאים מחקריים מדעיים התומכים באבחון זה. מרשם לטיפול תרופתי, שמניחים שהוא ירפא את הבעיה, מתלווה לאבחון . שתי הנחות אלה הן מוטעות. לפי מדריך “מרק” אין מאחורי האבחון שום ממצאים מחקריים מבוססים. כמו כן, הטיפול התרופתי משפיע על הסימפטומים בלבד אך אינו יורד לשורש הבעיה.
20 שנות עבודה מוצלחת עם תלמידים שהוגדרו – בצדק או שלא בצדק – כסובלים מ-ADD או ADHD הביאו אותנו להבנה שונה של הבעיה, וכן לדרך לטפל בהפרעות-קשב, אימפולסיביות, והיפר/היפואקטיביות – ללא תרופות. גישתנו לוקחת בחשבון את ההשפעות ההתפתחותיות הישירות והעקיפות של איבוד כיוון (דיסאוריאנטציה), והעובדה שלא כל מי שסובל מ-ADD או ADHD -או שיש חשד שסובל מהתסמונת, סובל מאותן ההפרעות. כאשר ניגשים לבעיות אלה מנקודת מבט זו, ובעזרת כלים שונים – הלוקה בתסמונת יכול ללמוד לרסן את התכונות השליליות באופן רצוני מבלי לאבד את
הכישורים המיוחדים האופייניים לתסמונת. כלים אלה כוללים:
יעוץ להתמצאות (אוריינטציה) Orientation Counseling (((?)), יישור קו – Alignment((?)), שחרור – Release ((?)), dial setting ((?)) ושליטה בסמלים – Symbol mastery ((?))
וכן הבנה יסודית של מושגי יסוד מרכזיים. ב”כישורים” אלה הכוונה ליכולת הטבעית לבצע פעולות שונות בו-זמנית to multitask)), העברה מהירה של תשומת הלב, שחרור מדעות קדומות בחשיבה, תפיסה מעבר לנראה לעין, יכולת לדמיין, להמציא המצאות ופתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות, או לגלות סקרנות מירבית.
נעבור לדרכי תיקון ADD ו- ADHD.
בניגוד למיתוס הקיים באשר למה שנראה כ-חוסר בקשב וריכוז – תפיסה שהיא נפוצה בקרב המורים, ההורים והרופאים, שנוטים ליחס את התופעות של תנודות בריכוז לפחות מדי קשב אנו מיחסים תופעות אלה לעודף בקשב וריכוז – כך שכל ילדי הADD לומדים לבצע בו-זמנית פעילויות רבות (to multitask) על מנת להפיג את השיעמום שזה גורם להם.
דבר זה נעשה ע”י חלוקת הקשב לשניים או יותר סגמנטים שניתן לכוון בו-זמנית לתחומי ענין שונים. כאשר הם נדרשים להתמקד בנושא אחד בלבד הם מסוגלים לשלוט בנטייה זו בעזרת השימוש בכלים של דיוויס להתמצאות, יישור קו ((?)) (Alignment), או כלים להתמקדות (Focusing tools).
האימפולסיביות מתבטאת בעשייה בלי לחשוב תחילה, קשיים בהמתנה לתור, בארגון עבודה, קומפולסיביות, התעלמות מזכויות של אחרים, ומעברים בלתי פוסקים מפעילות לפעילות. שיטת דיוויס לטיפול בהתנהגויות אלה מתחילה בלימוד יסודי של המושגים של עצמיות, שינוי, לפני ,אחרי, סיבה, תוצאה, השלכה, זמו, רצף, ו-סדר לעומת אי-סדר. קיימת אפשרות לפסוח על אחד או אחדים מהמושגים הללו במשך תהליכי גידול וההתפתחות. בירור מקיף ומפורט של פירושם המעשי של כל המושגים הנ”ל והשלכתם על חיי היומיום, בעזרת עקרונות דיוויס לשליטה בסמלים ((?)) (Davis Symbol Mastery) עשויים להשפיע באופן ניכר ומפתיע על ההתנהגות. לעומת זאת תופעת הדילוגים המתמידים בין פעילויות היא יותר ביטוי של איבוד כיוון (דיסאוריאנטציה) מאשר של הפרעות קשב וריכוז. פיתוח מיומנויות של התמצאות ושימוש ב-Dial יכולים להפיג את הבעיה הזאת.
היפראקטיביות והיפואקטיביות שניהם נובעים מאיבוד כיוון (דיסאוריאנטציה) היות וכל תופעה של דיסאורינטציה מלווה בתזוזה (shift ) בתפיסת הזמן. תפיסת הזמן שלנו קשורה בקצב השעון הפנימי שלנו. על מנת להבין את התופעות לא די בכך שנבין שהלוקה בתסמונת כאילו יש לו זמן רב יותר מאשר לאחרים. יש להוסיף לכך את העובדה שכל דיסאורינטציה כרוכה גם במהפך (reversal ) בחוש שיווי המשקל והתנועה.
ע”י תנועות עצבניות, תיפוף ביד או ברגל, או כל פעילות עצבנית אחרת גורמת לילד תחושה כללית של ישיבה בשקט. לילד ההיפראקטיבי יש עודף זמן רב שהוא ממלא בפעילות עודפת רבה. ההיפואקטיביות היא פשוט הצד ההפוך של אותו מטבע. דבר זה לעתים ניכר בילד האדיש שחולם בהקיץ, העצלן הרובץ בכורסא. ניתן לשלוט בשתי התופעות האלה, הנובעות מדיסאוריינטציה ע”י השימוש בכלים של דיוויס.
אנו יודעים שברוב המקרים ניתן לטפל ללא תרופות בתופעות ההתנהגותיות והפרעות הקשב המיוחסות ל- ADD ו- ADHD בעזרת הכלים של דיוויס. האתגר שלנו כעת הוא להמשיך להציג את המודל הזה והכלים הללו בפני הורים, מורים, ורופאים ולקהל הרחב ולתת לתוצאות האמפיריות לדבר בעד עצמן, בלי להתחשב באותם מודלים שמופצים ע”י המדיה או הקהילה הרפואית.