למידה ומוטיבציה
Learning and Motivation
Printed and Translated with Permission By Ioannis Tsivanaki Specialist Trainer, Advanced Workshop Presenter D, DA Director DDA-Deustschland, Website: www.dyslexia.de E-Mail: tzivanakis@dyslexia.de
The Dyslexic Reader, Issue No.16, Mars-April 1999. P.4
תורגם בהתנדבות על ידי מרים אילת, המרכז הישראלי לעזרה עצמית, עבור עזרה – קבוצת תמיכה להורי ילדים עם ליקויי למידה קלים.
כאשר אני משחק כדורגל בהתמסרות נפשית וגופנית מלאה, מריץ בהתלהבות מכונית פורמולה במשחק מחשב או שוקע בספר מרתק, מצבי הנפשי או התודעה הפעילה שלי זהים ביסודם. כל עוד מצב נפשי זה נמשך, הוא ממלא את ליבי, אני נהנה, אני נטמע כולי בארוע, למעשה, אני הארוע, אני נכרך בפעילות, שוכח את העולם מסביבי ומאבד את תחושת הזמן.
הפסיכולוגיה מכנה מצב נפשי כזה בשמות: מודעות מוגברת, זרימה, או מוטיבציה פנימית.
מוטיבציה פנימית
מוטיבציה פנימית מתקיימת כאשר לפעילות מסוימת יש כח המושך אותי לעסוק בה.
מוטיבציה איננה פנימית אם הפעילות או הפעולה שיש לנקוט משמשים רק כדי להגיע למטרה סופית מסוימת. במקרה זה המטרה הסופית היא הכח המניע.
לדוגמה, כאשר אני קורא ספר מלהיב מפני שאני פשוט נהנה מהספר הזה, הקריאה שלי מונעת ממוטיבציה פנימית. לעומת זאת כאשר אני קורא ספר שאיני נהנה ממנו אבל הוא דרוש לקורס שעלי לעבור כדי לקבל תואר, הקריאה שלי לא מונעת ממוטיבציה פנימית.
בתהליכי למידה, המצב הנפשי המהנה והיעיל ביותר שאני יכול להעלות על הדעת הוא מוטיבציה פנימית, מהסיבה הפשוטה שבמצב זה, גופי, שכלי ורגשותי מגיעים לשיא של התמקדות בנושא. אני משקיע את כל חושי בתשומת לב מלאה ובהנאה מירבית! ערנותי המלאה, פתיחותי ונכונותי לקבל מאפשרים לי לקלוט מידע מרובה.
אם נשאב מנסיוננו או נצפה בחיי יום–יום של אחרים, נמצא כי:
-
אנו זוכרים בקלות וביעילות את הדברים המעוררים בנו ענין וסקרנות ומושכים את תשומת ליבנו. אפילו זיכרון התנסויות שליליות, משתפר ככל שהן נוגעות בנו ישירות.
-
למעשה אנו לומדים את הדברים הנוגעים לחיינו ואשר משפיעים עלינו דרך התנסות ישירה. בעצם – הדברים הנעשים לחלק מאיתנו! ככל שהנסיון מהנה יותר וממלא יותר את נפשנו, ככל שאנו עצמנו חווים יותר את הנסיון, כך הנסיון מעצב ומפתח אותנו יותר.
נסיבות ההנעה הפנימית
אין לי מושג מדוע אני שואף בעקביות למימוש עצמי; אך מהתנסויות ברגשותי, גופי ושכלי אני יודע שזה נכון. אצל ילדים קטנים הדבר ברור למדי. לו יכלו הילדים לרקוד לפי החליל שלהם, הם היו, או היו רוצים להיות, מונעים ע”י מוטיבציה פנימית.
הבה נניח שכולנו צריכים לעסוק בפעילות מספקת ולחוות דברים נעימים. אם כך, המחנכים ישאלו: כיצד ניצור נסיבות שבהן הלומדים יהיו מונעים מבפנים?
לשאלה זו אענה, בהתבססי על נסיוני: הנסיבות או התנאים המניעים אותי מבפנים במהלך הלמידה, תלויים בקיום סביבה חינוכית המטפחת את הסקרנות הטבעית ואת ההערכה העצמית שלי, הן המקור לאנרגיות הנפשיות והאינטלקטואליות שלי.
האנטומיה של הסקרנות
הסקרנות – התשוקה לנסות דבר חדש או לדעת יותר – היא מקור בלתי נדלה של מוטיבציה ומניעים לפעולה.
אם אדם מגלה סקרנות לנושא, הפעולה הנובעת מסקרנותו תהיה ממוקדת, קשובה, מרוכזת ותואמת למושא הסקרנות. במילים פשוטות, הסקרנות תניע את התנהגות האדם. לפיכך, אם נרצה שאדם יפתח ענין ויהיה מונע מבפנים לגלות או ללמוד דבר מה, הדרך הטובה תהיה לעורר את סקרנותו לנושא. התנאים והאמצעים הטובים לגירוי סקרנות יכולים להיות מגוונים ביותר.
הבה נתבונן בדוגמה הבאה: אני מגלה סקרנות לגבי ספר מסוים מפני שהוא מציג מידע ותפיסה חדשים בתחום שאני מתענין בו מכבר. במקרה זה הסקרנות נוצרת על ידי משהו החדש בתחום המוכר. זה נוגע לנטיותי רצונותי והעדפותי. מאפיינים אלו הם יסודות האישיות המיוחדת שלי (ושל כל אדם).
דוגמה נוספת: בחצר בית הספר, ילד קטן, פביאן, מסתכל בטריק קוסמים המבוצע על ידי חברו הטוב דניאל. הוא נדהם כאשר המטבע הגדול נעלם! לרוע המזל, עליו לחזור לכיתתו מיד אבל הוא לא ממש נוכח. במקום זה הוא חוזר למטבע “היכן היא יכולה להיות?”… “איך דניאל הצליח לעשות את זה?”… “אני חייב לגלות איך הוא עושה את זה!”
במקרה זה טבעי שסקרנותו של פביאן התעוררה. “טריק קוסמים” מגרה מפני שאין לנו הסבר מידי, מפני שאנו (האינטלקט שלנו) מופתעים ומפני שהמקרה מושך לב; כן “קסם!” באופן טבעי אנו מחפשים מה שמציג לנו חידות. אטרקטיביות תופעות ללא הסבר ומסתורין מגרים את הסקרנות.
דוגמה אחרונה: איזו תשובה נשיב למי (ילד או בוגר) שישאל אותנו לפתע: “מדוע עלי העץ ירוקים? ולמה צבעם משתנה באביב ובסתיו?” – או “למה לפעמים נושבת רוח ולפעמים לא?” או– “למה בניינים נראים תמיד אפורים ומונוטוניים ולא זוהרים וצבעוניים?”
אנו יכולים כמובן לפנות לספר ביולוגיה כדי לענות לשאלה הראשונה, למטאורולוג כדי לענות לשניה ואם נחשוב מעט נמצא, במוקדם או מאוחר תשובה סבירה גם לשלישית. בכל אופן, בתנאים רגילים אין לנו הזדמנות לשאול שאלות מסוג זה כי אלו דברים הנחשבים טבעיים ומובנים מאליהם בעיננו. ילדים מציגים לעיתים קרובות שאלות בנושאים שאנו רואים כמובנים מאליהם, מפני שהם צעירים עדיין וחשיבתם פתוחה וחפשית ומפני שכשרונם לתמהון ופליאה עדיין רענן, מלא תום ולא מאובק או קבור בתוכם. תמהון ופליאה מונחים ביסוד הפילוסופיה והמדע ותמיד היו המקור למחקר וידע אמיתיים.
לסיכום: שלושת התנאים החשובים והחזקים ביותר ליצירת סקרנות הם:
-
ייחודיות שנובעת מאישיות מלידה ומהשפעות סביבה, חינוך והתנסות אישית.
-
אטרקטיביות ומסתורין כשהן מאפיינות יחד את הנושא.
-
עדר חוסר–האשליות לגבי דברים המובנים מאליהם.
אם ירדנו לשרשי מנגנוני הסקרנות, כל שנותר לנו לעשות הוא להיות ערים להם, לעודד ולטפח אותם כדי שיוסיפו לגדול ויפרחו. אם נעשה זאת, הסקרנות תלבש איכויות שמעוררות מוטיבציה ללימוד: צמא לידע, התרגשות מגילוי, תשוקה למידע ושמחה בפעילות יצירתית.
הערכה עצמית ומימוש
עולמנו הפנימי – במיוחד הצד הרוחני שבנו –גמיש מאד ומסתגל מטבעו. לפי הנסיבות, המצבים, היחסים ופעולות הגומלין שלנו, עולם פנימי זה מתבטא במגוון אפנים וצורות הנקראים בפינו: תחושות או רגשות. ישנם רגשות חיוביים ושליליים והסיבות לרגש מסוים יכולות להיות רבות ומורכבות. על ריגשותנו יכול להשפיע התפריט, מזג האויר, היקלעות למצב מסוים, התנסות, או אנשים מסוימים, מעמדם ותפקידם בחיינו. רגשות יכולים לעורר השראה או לדכא , הם מצעידים אותנו קדימה או מפחידים ומשתקים. הם ממלאים אותנו מבפנים או מרוקנים אותנו. אם נתבונן במשחק זה שבין רגשות המתחולל בתוכנו וננתח אותו, נמצא ונגלה כי הערכה עצמית תופסת מקום יחודי – אם לא מרכזי – במקשת המאפיינים המנחים ושולטים בגופנו ובנפשנו. הערכה עצמית היא תחושת האדם בערכו ולפיכך מהווה מדד לפיו אנו מעריכים את כוחותינו הנפשיים ואת המימוש העצמי שלנו.
כולנו חווינו את התרוממות הרוח, הזרימה המענגת והמחזקת המחלחלת דרכנו, כאשר מי שהתרשם מפעולתנו או יכולתנו, העניק לנו שבחים. ההערכה העצמית שלנו גברה פלאים. המסר הוא: אנו בעלי ערך, אנו מוכרים, מוערכים ואהודים. יש לנו תפקיד בעולמנו. כח מסוג זה המתקבל מאחרים על ידי אישורים, שבחים והכרה עדיף לאין ערוך על כח המתקבל ממאמצי היחיד הבודד. אנו כבני אדם איננו מספקים את צרכנו הרגשיים באופן עצמאי כמו הכוכבים הזוהרים או השמש. היחוד שבאישיותנו וביכולתנו מתגלה בהתנהגותנו, פעולותנו, רגשותינו והתנסויותנו, מתוך מגע חברתי עם אחרים. בין אם בסביבה הקרובה, משפחה וידידים, או במסגרות מקומיות, בית ספר, מקום עבודה או במבנים חברתיים כלל–עולמיים ומורכבים.
כמורים ומחנכים עלינו להכיר בחשיבות ומשמעות ההערכה העצמית בבואנו למקד את מאמצנו, האסטרטגיה שלנו וכונותינו הטובות. למעשה נוכל להשתמש בהערכה עצמית אפילו כמצפן וציון דרך אמיתיים.
הוראות מדויקות לנושא: “כיצד לטפל בהערכה עצמית של אחרים?” אינן בנמצא אבל אני יכול להצביע על שלושה התנאים מוקדמים:
-
עלינו להכיר את האדם, את כישוריו, העדפותיו , טעמיו, תחומי הענין שלו וגם את תכונות אופיו. רק כך נהיה בעמדה ממנה נוכל לסייע לתלמיד לגלות את כישוריו.
-
גילוי זה זקוק לאישור וחיזוק על ידי התנהגות המביעה הכרה והערכה לכישוריו המיוחדים של התלמיד.
-
עלינו לדאוג לטפח את ההערכה העצמית של האדם במשך תהליכי התפתחותו וכאשר הוא ניצב בפני תפקידים ואתגרים חדשים.
רק מתוך הערכה עצמית קבועה וחזקה תצמח המוטיבציה הנדרשת לנקיטת פעולה, לעבודה וללימודים. לגדול בשמחה זה תענוג ומימוש עצמי גם יחד. כדי לשמר את השמחה, עלנו לשמור תמיד על שיווי המשקל בין רמת הקושי של המטלה לרמת היכולת של מבצע המטלה. כל מטלה חדשה צריכה להציג אתגר מענין ומעורר מוטיבציה אך אסור שתהיה קשה מכפי יכולתו של המבצע.
סיכום
לאור האמור לעיל השאלה המתבקשת היא: “אם גילינו כי באמת קיים קשר בין מוטיבציה פנימית, סקרנות והערכה עצמית, כיצד נוכל להשתמש במידע הזה?”
אני מציין חשיבות ראשונה במעלה לכך שכל אחד יראה בנושא אתגר וישתמש ביצירתיות שלו. ככלות הכל זהו תהליך שונה עבור כל אחד מאיתנו. כדי לעבור את התהליך בהצלחה דרושה עין בוחנת והבנה בפסיכולוגיה של יחסי אנוש. תכונות אלו נרכשות מנסיון או על ידי הכשרה מיוחדת. במסגרות הכשרה – הכשרת מורים בעיקר, אך גם הכשרת עובדי חינוך בכלל, – רצוי להוסיף יותר מידע על הכלים הפסיכולוגיים שמאפשרים, במידה רבה של הצלחה, לעורר מוטיבציה בתלמידים.
בעת האחרונה מתרבים הסימנים לשינוי חיובי בתחום זה, גוברת המודעת החברתית לבעיה ואיתה ההכרה שדרוש שינוי. Concept