Finding Order in an ADD. World By Monti S. Bullock
Printed and Translated with Permission by Ronald D. Davis. All rights reserved. http:// www.dyslexia.com
למצוא סדר בעולם של ADD. מאת: מונטי ס. בולוק
מתוך הקורא הדיסלקטי, גליון 11, סחו 1997, עמ’ 6-7
תורגם בהתנדבות ע”י טניה מרי, המרכז הישראלי לעזרה עצמית, עבור עזרה– קבוצת תמיכה להורי ילדים עם ליקויי למידה קלים
ב- 1989 , גיליתי שאני בוגרת עם ADD.. המסקנה הזאת לא היתה אבחנה שנעשתה ע”י רופא או Ph.D. אלא ע”י M.O.M. שניסה לגלות מדוע בני בן ה-3 היה יותר פעיל, חקרן והרפתקן מכל ילד אחר בשכונה. תוך כדי קריאת ספר על ADD. הגעתי להכרה שמה שאני קוראת היה יותר עלי מאשר על בני!!
כבוגרת, אני עדיין מאד אימפולסיבית, חסרת סבלנות, מתנדנדת בין היפראקטיביות לתת-אקטיביות, לעתים נדירות מסיימת פרויקט, ואני חסרת כל מיומנויות ארגוניות כלשהן!! כדי לפצות (ללא ידיעתי לפני 17 שנים) נשאתי לגבר כפייתי לסדר ולפרטים, מהנדס פרפקציוניסט. אנחנו משלימים אחד את השני באופן יוצא מן הכלל. אני מתחילה משימות והוא משלים אותן. אני מניחה דברים במקום שאני רוצה אותם והוא מסדר ומיישר אותם. אני למדתי מיומנויות ארגוניות והוא למד איך לשחרר ולהנות.
בחיפושי הבלתי נדלים אחר פתרון לקשיי הלמידה של בני, נתקלתי בספר מתנת הדיסלקציה. תבינו, הילד בן ה-3 עם ADD הפך להיות ילד בן 9 עם דיסלקציה. הספר ריגש אותי והפחיד אותי בעת ובעונה אחת. היה בו כל מה שראיתי בבני אך אף איש מקצוע לא יכול היה להפנות ולהסביר. הייתי מבוהלת, מפני שגם אני יכולתי לנדוד בעיני דמיוני ולדמיין פרוסת עוגת ביתית עם שכבת קרם קוקוס מעל הזיגוג הלבן. למעשה, אני מצאתי את עצמי מזילה ריר (כמו גם עכשיו) כשדמיינתי את עצמי במטבחה של סבתי מתענגת על כל נגיסה ונגיסה. עצבי חוש הריח שלי רעדו כשהרחתי בדמיוני את ריח הניחוח של העוגה הטריה ואת סבי ששבר את אגוז הקוקוס , מזג לכוס את חלב הקוקוס וגילח את הקליפה החומה השעירה כדי שסבתא תוכל לגרר את האגוז הלבן.
או, לא! האם פרוש הדבר….לא, לא יכול להיות שאני דיסלקטית! לא, לא, לא אני! ידעתי לקרוא עוד לפני שהתחלתי את בית הספר! יש לי תואר במתמטיקה, למען השם! הייתי אלופת הכיתה באיות. לא אני!
אז תפסתי את בעל המוח-השמאלי, המארגן האובססיבי-כפייתי – בעלי המהנדס – ניסיתי את זה עליו. בשעה שהוא ניקה את האוטו ושאב מתוכו את האבק, ומרק את צלחות הגלגלים, קראתי בפניו את הקטע על איך מדמיינים עוגה לפרטי פרטים. גם הוא יכול היה לראות את העוגה מכל הזויות. וואו! ואני יודעת שהוא לא דיסלקטי. אז גם אני לא דיסלקטית! בקושי עכלתי את העובדה שאני בוגרת עם ADD. ; לא יכולתי להסכים שאולי אני גם דיסלקטית.
מצד שני, לא היה ספק לגבי בני. לקחנו את בננו, יהושע למועצה לחקר הקריאה באפריל 1996. אחרי שבוע נפלא, חזרנו הביתה עם קלטות וידאו ועם ערכה לשליטה בסמלים . וכבר הייתי מוכנה להפיץ את נפלאות התכנית.
הייתי גם מוכנה לשינויים שראיתי בג’וש, חלקם הדרגתיים וחלקם משמעותיים ביותר. מה שלא הייתי מוכנה לו זה לשנויים שחלו בי עצמי.
עצרתי כל מי שמוכן היה להקשיב וספרתי על התכנית הנפלאה הזאת ואפילו הקדשתי קצת זמן ל’עבודה’ עם כמה דיסלקטים. אך לא הבנתי איך כל זה יכול היה לעזור לי.
אז התחלתי ללמוד כדי להיות מנחה בשיטת דייויס . במרץ של שנה זו, כשעבדתי כ”מנחת תכנית דילקסציה של דייויס” ובתקופת ההשתלמות לתעודה, ה’קליינט’ הבוגר שלי ( גם הוא עובד לקראת תעודה) ביקש שנעבוד על מתמטיקה. התחלנו עם זמן, ואז עברנו לתוצאה ללא מלכודות מיוחדות. כל אלה הם מושגי יסוד במתמטיקה. מושגים שאין לי כל בעיות ודאגות אתם.
וכך פניתי לסדר לעומת אי–סדר עם אותה גישה של יודעת-הכל וסופר-בטחון יהיר שאיתה אני עושה כמעט הכל (העמדת פנים גדולה). אלא שהייתי נבוכה לחלוטין. איך אני יכולה לעזור ללקוח בענין שלי עצמי יש שאלות לגביו? אוה, כמובן, עשיתי זאת עם ילדים. הם לא קלטו את חוסר הבטחון שלי, נכון? בנוסף, מאחר שרק סיימתי את הסדנא המתקדמת , הבנתי כמה באמת אני לא מבינה. אבל גם זה נקרא ללמוד, נכון?
וכך התחילו השאלות לזרום! האם אנו יוצרים מודל של אי-סדר וסדר בעת ובעונה אחת? האם אנו עושים סדר קודם ואחר כך אי-סדר? האם אנו עושים את אי–סדר ההפך המוחלט של סדר? האם אנו עושים מודלים של סדר בחלק הראשון של ההגדרה ומיד אחר כך מודל של אי-סדר מאותם חלקים אך , שונים של ההגדרה? האם אנו יכולים לעשות את אי-סדר קודם ואחר כך לחזור ולעשות את סדר? הצילו! אני חושבת שאני טובעת! אני לא יכולה אפילו לסדר את מה שאני הולכת לעשות קודם ובאיזה סדר .
שרון פייפר, שהיא מומחית ‘דייויס’, והמנחה שלי, באה לעזרתי. היא הציבה לי שאלות שהיו יותר בשבילי, לא בשביל הלקוח.
-” מה משמעות אי-סדר בשבילך?”
-” תוהו ובוהו”, עניתי, כמעט בזלזול
– “האם זה כך”, היא שאלה, “האם זה תמיד תוהו ובוהו”
– ” יש פעמים פחות מבולבלות מאחרות, אך באופן כללי, אני חושבת שכן, אי-סדר הוא תוהו ובוהו (בלגן).
ואז היא מתחלה לפרוץ עבורי את הגדרות ולפתוח צוהר לנשמתי. “אך האם את יכולה לעבוד אם יש סדר?”
“למה את מתכוונת?” (הנה זה בא שוב,… ההבנה ללא היישום).
“אם את לומדת וכל העטים, הנייר והספרים מסודרים במקומם (דברים במקומם הנכון, במצב הנכון ובתנאים הנכונים) האם את יכולה לעבוד?”
אני בטוחה שישבתי שם רק 15 שניות, אך הרגשתי כמו 15 דקות. “לא! את לא יכולה לעבוד אם הכל מסודר! את רוצה לאמר לי שעבודה היא אי סדר?! שאי-סדר זה לא תוהו ובוהו (בלגן), זו עבודה! אבל עבודה זה טוב! ואם עבודה זה טוב אז אי-סדר זו עבודה, אז אי-סדר זה טוב!!”
כל אותן פעמים שאנשים אמרו לי, “איזה בלגן!” – אני בעצם עשיתי משהו טוב! אי אפשר לבשל, לתפור, ללמוד או אפילו לנקות ולסדר ארונות אם הכל מסודר! חייתי 36 שנים במחשבה שאי-סדר זה בלגן ושבלגן זה רע. עכשו אני יודעת שזו עבודה! איזו חוויה מתקנת (משנה חיים).
לא אתיימר לאמר שעכשו אני לגמרי מאורגנת ומסודרת. זה יהיה לא מציאותי מאחר ועברו חודשיים בלבד. אבל הצלחתי להכיר בכך שעבודה היא לא בהכרח מסודרת. וכאשר אני רוצה סדר אני שמה דברים בצורה הנכונה, בתנאים הנכונים ובמקום הנכון .
ועתה, תוך נסיון מתמשך להשתפר ולנצח את ה-ADD
…אני חושבת שאשלוט במלים מאורגן ו’מבולגן’ .
האם אתה דיסלקט?
לעבור את “הערכת היכולת התפיסתית של דייויס” אין פרושו שאתה דיסלקט. אנשים רבים הם דיסלקטיים בפוטנציה אך אינם מפתחים בעיות למידה. לאחרים יש בעיות כל כך קלות או לעתים נדירות שהם אינם מודעים להן או אינם חושבים שהן משמעותיות מספיק כדי לבקש עזרה.
המנחים של דייויס משתמשים ב”הערכת היכולת התפיסתית” כדי לגלות אם אדם שחווה קשיים תפיסתיים או לימודיים הוא מועמד ליעוץ הכוונה. כל מי שיש לו את הכשרון השכלי הזה יכול ללמוד ולצאת נשכר משיטות דייויס.