Slide background
Slide background
Slide background
Slide backgroundSlide thumbnail
Slide background
Slide background

 השגת שליטה בקריאת תווים על פי שיטת דוויס

Mastering Musical Notes with Davis Symbol Mastery

By Jerilynn Carter The Dyslexic Reader Vol. 24 issue 2, 2001
Printed and Translated with Permission from Ronald D. Davis. All rights reserved. http:// www.dyslexia.com

 תורגם בהתנדבות ע”י דר מרנה תמיר, המרכז הישראלי לעזרה עצמית, עבור עזרה- קבוצת תמיכה להורי ילדים עם לקויי למידה קלים.

 

ביתי בת השתים עשרה למדה לנגן בפסנתר לפחות שש שנים אך עדיין התקשתה בזיהוי  תווים פשוטים. שתינו חווינו תסכול רב עד שנתקלתי בספר “מתנת הדיסלקציה”

The gift of Dyslexia)) מאת רון דיויס.

אחרי שקראתי את הספר שאלתי את ילדתי האם התווים נראים לה לפעמים כמו אוסף קווים ונקודות המרחפים על הדף והיא ענתה בכן מוחלט.

הכנו שורות לתווים מחימר והנחנו אותם  על לוח גדול וחלק. השתמשנו בלוח מצופה בנילון לעבודתנו כך שאפשר היה לנייד ולנקות אותו בקלות. ציירתי שורות על דף בגודל של 20-30 ס”מ והשתמשתי בהן באותה דרך שאנו משתמשים בשורות ללימוד אותיות.    

כל תו שהכנו מחימר, הונח על הסולם. התחלנו עם מפתח סול, ומפתח פה. מפתח סול נקרא כך מכוון שהוא מקיף את השורה עליה מונח התו סול. מפתח פה נקרא כך מכוון ששתי הנקודות המרכיבות אותו מקיפות את השורה עליה מונח התו פה. ניתן לראות דמיון בין מפתח סול לאות G  (התו סול נקרא בשיטה האמריקאית G ) וכמו כן ניתן לראות דמיון קלוש בין מפתח פה לאות F ( התו פה נקרא השיטה האמריקאית F ).

מצאתי את ההסבר  בספר :

Alfred’s Basic Piano Library, Lesson Book, Complete Level 1,

By Willard A. Palmer, Morton Manus, and Amanda Vick Lethco, pages 12 and 14.

מאותו זמן סיפרה ביתי שקל לה יותר להבין את המפתחות. הנושא נראה לה ברור יותר וכעת היא יכולה להבחין שיש חמישה קווים בכל סולם והיא מזהה בקלות את סול ופה. הדבר גורם לה להתרגשות מרובה, ואפילו מצאתי אותה לבדה מנסה להבין באומץ לב, תווים אותם היא מקווה לנגן בעתיד – ללא כל דרבון מצידי. דבר זה נחשב בעיני התקדמות רצינית. דבר נוסף שהתבהר לה היה הקשר בין הסולם לריגיסטרים (לחלק המתאים של המקלדת – סולם סול מתיחס לתווים הגבוהים, ופה לנמוכים שבפסנתר). המחשת, והגדלת הסולם, אפשרה לה להניח את האצבעות על השורות בסולם (יד ימין על התווים בסולם סול, ושמאל על התווים בסול פה) ועזרה לה להבין כיצד כל סולם מתיחס למקום שבו היא מניחה את אצבעותיה על המקלדת. הופתעתי לגלות שהקשר לא היה מובן לה קודם. מכאן נתקדם לתווים נוספים, לסולמות מיג’ורים או מינורים לקצב וכו’. אינך חייב להיות מוסיקאי כדי לעשות זאת. יעזור לדעת מעט על משמעות התווים ומקומם במקלדת. לשם כך אפשר להעזר בכל ספר בסיסי ללימוד מוסיקה. תוכל לפתוח ספר, ולתרגם לחימר את כל ההסברים.

בהצלחה!

הערת העורך:

ספרים טובים למתחילים בנגינה על פסנתר:

 ‘Alfred’s Basic Piano Library’  ו-  ‘Bastien Piano Basics’

סימוכין טובים להגדרות במוסיקה, אפשר למצא בספרים:

‘How to read music by Roger Evans’ ו- ‘The Harvard dictionary of music’.

מבוכה, בלבול ו- ADD.

עבר התאמה מתוך המדריך לסדנה לתהליכי דוויס למתקדמים.

Cross-section

תהליכים המשמשים לתיקון דיסלקציה, ע”פ שיטת דוויס, יכולים לעזור לילדים ומבוגרים עם תסמונת ADD. להשיג שליטה עצמית ולהתגבר על בעיות בעזרת מיקוד תשומת הלב וריכוז במטרה. 

כדי לאפשר זאת תוגבר הייעוץ בשיטה המגמתית (orientation counseling)  בטכניקה המכונה סידור חוגה  dial setting)).   השליטה בסמלי דוויס מאפשרת לתלמידים, מלבד עזרה בהבנת הקריאה, את הבנת המושגים הבסיסים הנחוצים להשגת מודעות ושליטה עצמית.  

חוסר התמצאות ותפיסה מעוותת לא יוצרים רק תסמינים של דיסלקציה. הילד הדיסלקטי או הלוקה ב- ADD משתמש בחוסר התמצאות זה כבידור. הוא יכול לברא לו עולם דמיוני ולשהות בו שעות על גבי שעות. אנו מקבלים כמציאות מה שאנחנו חווים. הדרך שבה אנו מבינים ניסיון תלויה בתפיסה שאנו תופסים אותו. המציאות אם כן תלויה בצורה שאנו  תופסים אותה. כאשר קיימת חוסר התמצאות התפיסה שלנו מתעוותת. אדם חסר התמצאות חווה מציאות שאינה קיימת אצל אחרים, מציאות כוזבת או אלטרנטיבית. ככל שתארך תקופת התפיסה המעוותת כך עולה  שכיכות ההתנסות בחויה של מציאות אלטרנטיבית.

כיצד מערערת התפיסה המעוותת את  ההבנה התפיסתית

התפיסה המעוותת התכופה גורמת לכך שהלוקים בדיסלקציה ו-ADD אינם לומדים את השעורים הבסיסיים של החיים. סיבה ותוצאה לא קיימות בעולמו הדמיוני האלטרנטיבי של הילד – כך שיליד זה לא מבין את  התפיסה של תוצאות.

בנוסף חווה הילד תחושה מעוותת של זמן. דקה יכולה להיות ארוכה מאוד או קצרה מאוד אבל היא אינה אחידה.

לאדם שיש לו הרגשה של אחידות הזמן יכול לפתח תחושה פנימית של הזמן שלוקחת לדקה לחלוף. למרבית הילדים יש מודעות לזמן עד גיל חמש ובגיל שבע הם יכולים להרגיש בחלוף חמש דקות. אצל הילד בעל התפיסה המעוותת הזמן לא עובר באופן אחיד ולכן אינו יכול לפתח תחושה פנימית של זמן גם כאשר הגיע לבגרות.

יחד עם התפיסה הפנימית של הזמן אנו מפתחים גם תחושה פנימית של רצף. כלומר יש לנו הבנה כיצד דבר עוקב אחרי דבר אחר – אחד אחרי השני.

כאשר יש לנו תפיסה נכונה של זמן ורצף אנו מפתחים תחושה של סדר כהיפוכו של אי-סדר. בלי תחושה של זמן לא נוכל להתקדם להבנת רצפים או סדר.

מדוע מובילה תפיסה מעוותת  להתנהגות חברתית לא מקובלת.

ילד החווה חוסר התמצאות או תפיסה מעוותת נתקל בבעיות הבאות:

·  תפיסה מעוותת במה שהוא רואה או שומע

·  תזוזה בחוש הזמן

·  היפוך של תחושות שווי המשקל והתנועה

נסתכל על כל התנסות כזאת ונבין איך חוסר ההתמצאות והתפיסה המעוותת מובילות ל-ADD. , חוסר תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. 

תפיסת ראיה ושמיעה  מעוותת

ילד החווה תפיסה מעוותת כזאת לא שומע מה נאמר לו או שומע את המילים בצורה לא מדויקת. כך שמובן  שהוא מגיב  בצורה לא מתאימה. הוא בטוח שהוא עושה את הנדרש ממנו אבל אחרים רואים אותו כפועל ללא מחשבה או כמציג התנגדות.

מכוון שתפיסת הראיה שלו מעוותת אף היא הילד אינו רואה את המשימה שלפניו בצורה נכונה או רציפה ועל כן הוא טועה. לעיתים קרובות הילד יכול לעצור את העיוות המתמיד ולהשיג תחושה של שליטה על ידי הסטת תשומת ליבו לדבר אחר. הוא חווה חוסר התמצאות, אינו יכול לראות או לשמוע את המשימה המוטלת עליו, מסיט את תשומת ליבו על מנת לשוב ולחוש התמצאות ולא שב כדי לסיים את המשימה.  

תפיסת זמן לא נכונה

כאשר תפיסת הזמן של אדם משתנה או מתעוותת כוחו הגופני ויכולת העמידה שלו משתנות. ילד אשר השעון הפנימי שלו זז מהר יותר חווה שתיים או שלוש דקות בזמן שאחרים חווים דקה אחת בלבד. לא רק שיש לו יותר זמן אלא שיש לו כושר עמידות גבוהה יותר ויותר חוזק. העולם זז לאט מדי בשבילו והוא זז מהר מדי בהשואה לכל אדם אחר.

אימפולסיביות

אימפולסיביות מוגדרת כפעולה המתבצעת לפני חשיבה. ילד החושב בצורה לא מילולית – חשיבה בתמונות – ולכן חשיבתו מהירה יותר מאשר חשיבה של ילד המשתמש בדיבור כחשיבה מושגית. כאשר נראה שילד מתנהג בצורה אימפולסיבית לא בהכרח מצביע הדבר על חוסר חשיבה. לעיתים משמעות הדבר שהוא חשב כל כך מהר שנראה שלא היה לו זמן לחשוב.

לרוע המזל בגלל התפיסה המוטעית הקיימת אצל הילד הוא אינו תופס מושגים כגון תוצאה או סדר. כתוצאה מכך מחשבותיו אינן כוללות מודעות למקובלות חברתיות כמו המתנה בתור.

באמצאות החימר התלמיד מעצב את המושגים שהם המפתח לבקרה ושליטה במעשיו

קשיים בעמידה בתור

בגלל תחושת זמן לא תקינה לאורך תקופות זמן ארוכות ילדים בעלי תפיסה לקויה אינם מכירים מושגים כגון סדר בניגוד ל-אי סדררצף ו-זמן. המתנה בתור כדי להשתתף בפעילות כאשר יגיע תורך  דורשת הבנה של רצף וסדר שבו כל אחד יוצא בזמנו.

שני מושגים אלו זרים לילד בעל התפיסה הלקויה. אין לו מודעות לכך שאחרים מחכים לתורם כוון שאין לו מודעות לזמןרצף או סדר.

הילד רואה את המגלשה רץ אליה ומנסה לעלות במדרגות. משהוא אומר לו :”גש לסוף התור וחכה לתורך”. אובד עצות וכועס על הערה הוא נדחף במעלה המדרגות כדי להשיג את מטרתו.

התנהגותו בלתי מקובלת חברתית מכוון שבלי המושגים של זמן, רצף וסדר אין הוא מודע לכך ששאר הילדים מחכים לתורם. כאשר לא קיים מושג של זמן לא יכולה להיות משמעות לדבר כמו המתנה.

שווי משקל ותנועה

הילד חסר הכוון מרגיש שהוא זז גם כשזה לא נכון. באם ינסה לשבת בשקט קרוב לודאי שיחוש בחילה. כך שהוא מנסה להתגבר על התחושה המטעה הזאת בתזוזה. הוא הופך לחסר מנוחה, רוקע ברגליו ומניע בראשו דבר שבעצם גורם לו לחוש שהוא חסר תנועה. הוא אינו מודע לכך שזה קורה עד שמציינים את הדבר בפניו.

מהוא הפתרון?

הילד אינו יכול לשנות התנהגות שאיננו מודע לה ולכן יש לתת לו כלים להתמצאות וללמד אותו להיות מודע לשעון הפנימי ולרמות האנרגיה שלו. אחרי היעוץ להתמצאות מספק המטפל בשיטת דויס טכניקה הנקראת איפוס חוגה (dial setting). דבר זה מצייד את הילד במכשיר מדידה דמיוני שבו ישתמש להשיג שליטה אישית על השעון הפנימי שלו. בכך שמלמדים את הילד מודעות למצב “החוגה” של הסביבה שלו  הוא מקבל כלים ממשיים בעזרה לכוון ה”חוגה” שלו לאותה רמה.

בשלב הבא יעזור המנחה לילד לשלוט במושג של תוצאה. על ידי שליטה בסמלים לומד הילד שכל דבר שקורה נובע מדבר אחר. כתוצאה מחוש הזמן הלקוי של הילד  יתכן ומעולם בעבר הוא לא קישר בין מעשיו ותגובות הסביבה עליהם.

כאשר הילד מבין את המושג של תוצאה הוא צריך לשלוט במושגים של זמןרצף וסדר בניגוד לאי סדר. דבר זה מושג בעיצוב צורות מחימר באופן המשכי בעזרת מדריך לשיטת דוויס.

יתכן והתהליך של התגברות על הרגלים נרכשים יקח זמן לילד או לבוגר. אבל כאשר ישיג התמצאות המטופל לא יוגבל יותר בתפיסה מעוותת ויוכל לחוות את מעבר הזמן בצורה עקבית. בהקדם הוא יחיה באותו עולם כמו הסובבים אותו ואז יתחיל להתנהג בהתאם.

Click to listen highlighted text! Powered By GSpeech